הפקת לוק-אהד לטווח קצר

קחו את השבועיים עד השלושה הבאים של עבודה שמגיעה מהתוכנית הראשית ופרקו את המשימות לרמה שמנהל עבודה באמת מתכנן בה: יציקה, הרמה, חדר, לא פס סיכום.

למה: התוכנית הראשית קובעת את הכיוון אבל גסה מדי כדי לרוץ ממנה שבוע. פירוק העבודה לטווח הקרוב לפעילויות אמיתיות הוא מה שהופך את התוכנית למשהו שצוות יכול להיות מוחזק אליו.

לכל משימה, רשמו מה חייב להיות נכון לפני שהיא יכולה להתחיל: תכנון שוחרר, חומרים באתר, מקצוע קודם סיים, היתר חי, גישה פנויה. שייכו כל חסימה למישהו ורדפו אחריה לפני תחילת השבוע.

למה: משימה שהוכנסה לתוכנית לפני שהמגבלות שלה פונו היא הבטחה שתישבר ותעצור את המקצועות שמאחוריה. סינון החסימות תחילה הוא מה שהופך התחייבות שבועית לשווה את הנייר.

הוציאו את תוכנית העבודה השבועית של משימות שבאמת מוכנות, גרמו לכל מנהל עבודה להתחייב למה שהצוות שלו יסיים, ובסוף השבוע מדדו כמה מההבטחות האלה באמת קוימו.

למה: תכנון עבודה שבאמת מוכנה בלבד הוא מה שגורם לצוותים לסמוך על התוכנית ולעמוד בה. מעקב אחר הבטחות שקוימו, שבוע אחר שבוע, הוא האות המוקדם והכן לכך שהתוכנית באמת נשלטת.